מסע צילום לקשמיר ולדאק

הודו. מה עוד לא נאמר עליה? אחת הסיבות שקשה לכתוב על תת היבשת ההודית מבלי להיגרר לקלישאות היא שהיא בלתי ניתנת להגדרה. מדינת הענק הזו מחולקת ל 30 מדינות שונות, כשכל אחת מהן בפני עצמה היא עולם ומלואו – דתות שונות, מנהגים שונים, נופים שונים, מנטליות שונה ו… אין לזה סוף. אין הודו אחת. המורכבות והמסתוריות הזו היא סוד קסמה האמיתי, העובדה שלא ניתן להגדירה ושתמיד יש עוד מה לגלות בה.

מסענו מתרכז בשני חבלי ארץ בצפונה הרחוק של תת היבשת, קשמיר ולדאק.

חבל קשמיר זהו ללא ספק אחד האזורים המרתקים ביותר בהודו ובעולם כולו, לבטח המורכב ביותר בהודו מבחינה פוליטית. משנת 1947, אז חילקו הבריטים את תת היבשת בין הודו ופקיסטן, והותירו את קשמיר על אוכלוסייתה המוסלמית תחת שלטון הודי ועד עצם היום הזה, האזור נתון למתיחות בלי פוסקת עם נוכחות צבאית הודית כמעט בכל מקום. רצה הגורל וסלע המחלוקת בין הודו לפקיסטן, שידע לא מעט מלחמות, הוא גם אחד האזורים היפים בתת היבשת, או כמו שפתגם עתיק אומר: "קשמיר – המקום בו מסתיים העולם ומתחיל גן העדן".

חבל לדאק, ״טיבט הקטנה״, האזור המיושב המרוחק והמבודד ביותר בהודו, הוא גם ללא ספק אחד המרהיבים בעולם. פסגות מושלגות, נופי מדבר פראיים, עמקים ואגמים ציוריים, ובתוך כל היופי פזורים מנזרים וכפרים קטנים, בהם מתגוררים התושבים, אשר רובם משתייכים לבודהיזם הטיבטי.

זהו מסע שכולו סצנות נפלאות, מהחיים המרתקים והמורכבים בחבל קשמיר בזמן חגיגות חג הקורבן, דרך ״ארץ הירח״, הלא היא לדאק, בתקופת הפסטיבלים הבודהיסטים הססגוניים ועד לכאוס המופלא של הבירה ניו דלהי.